- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
החלטה בתיק בש"פ 10538/04
|
בש"פ בית המשפט העליון בירושלים |
10538-04
25.11.2004 |
|
בפני : אדמונד לוי |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: מחמד אלקרעאן עו"ד ליאור רונן |
: מדינת ישראל עו"ד נעמי כ"ץ |
| החלטה | |
בכתב אישום שהוגש לבית משפט השלום נטען, כי באחד מימיו של חודש אוקטובר 2004, סיפק העורר לשוטר 2737 גרם נטו של סם מסוכן מסוג קנבוס, וכן 404 גרם חשיש. בהחלטה מיום 14.10.04 קבע בית המשפט, כי בידי המשיבה ראיות לכאורה לנטען בכתב האישום, ולפיכך קמה נגד העורר חזקת מסוכנות סטטוטורית. השאלה הנוספת סביבה נתגלעה מחלוקת בין הצדדים הייתה אם יש להורות על מעצרו של העורר במתקן כליאה או שניתן להסתפק בחלופת מעצר. השופט המלומד של בית המשפט השלום טרח ובדק את הפסיקה הנוהגת בתחום זה, ומסקנתו הייתה כי לא התקיימו בעורר נסיבות חריגות כלשהן המצדיקות סטייה מהכלל לפיו את עברייני הסמים יש להחזיק במעצר גם במהלך משפטם.
כנגד החלטה זו הוגש ערר לבית המשפט המחוזי, וזה נדחה, ומכאן הערר שבפני.
אינני סבור כי הוכחה עילה להתערבותי בהחלטתו של בית משפט קמא. ההלכה הנוהגת וממנה סוטים רק במקרים חריגים היא, כי מי שעוסק בסחר בסם מסוכן גלומה בו סכנה מופלגת לציבור הרחב, ונגד סכנה זו יש להתגונן על ידי מעצרו של אותו אדם גם בטרם הוכרע דינו (ראו בש"פ 6039/97, בש"פ 5659/96, בש"פ 6725/97, בש"פ 5129/99, בש"פ 8593/01, בש"פ 5152/03). נדמה כי נחלת הכלל הוא שנגע הסמים הוא נגע ממאיר, וחרף זאת מוסיפים רבים לעסוק בהפצתו ממניע של בצע כסף. לפיכך, קידשה החברה בישראל מלחמה נגד נגע זה והעוסקים בו, ועל כן מי שמנסה לחבל במאמצים אלה טוב שידע כי אם יימצאו ראיות להעמדתו לדין, יימנע ממנו להתהלך חופשי גם בעוד משפטו מתנהל.
עם זאת, ראוי להדגיש כי מעולם לא נקבע שעל בית המשפט לעצור כל נאשם החשוד בביצוע עבירות על פי פקודת הסמים המסוכנים, כמו שגם לא נקבע כי הוא פטור מלתת את דעתו לנסיבותיו המיוחדות של הנאשם העומד לדין, כמו גילו, אורח חייו עד לביצוע העבירה, נסיבות ביצוע העבירה, ועוד (בש"פ 4185/03). אולם, אלו צריכות להיות נסיבות חריגות במיוחד שיצדיקו סטייה מהכלל, ואינני סבור כי עניינו של העורר נמנה עליהן. אכן, מדובר באדם צעיר נעדר הרשעות קודמות, אולם מי שמסוגל לספק כמות כה גדולה של סם בעקבות שיחה טלפונית, יש להניח לחובתו כי הוא יודע כיצד להגיע למקורות הסם, ומכאן נובעת גם יכולתו להוסיף ולהפיץ אותו. במצב זה אין חלופת מעצר יכולה לתת מענה הולם לסכנה הגלומה בעורר, ומכאן החלטתי לדחות את הערר.
ניתנה היום, י"ב כסלו תשס"ה (25.11.04).
ש ו פ ט
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. הג התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
